#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לא. 1 זה אומר של אבותי וזה אומר של אבותי, זה הביא עדים שזה של אבותיו וזה הביא עדים שאכל שני חזקה, למי הקרקע?<p dir=""rtl"">הדר א&quot;ל אין דאבהך וקניתי ממך, בב&quot;ד לא טען ואחר שיצאו לחוץ טען כן, הדר ואמר של אבותי שלקחו מאבותיך, כשדברו בחוץ לא טען כן וכשבאו לב&quot;ד טען לו כן, האם הטענות טובות וכיצד הלכה?</p>"	"רבה אמר זה שהביא עדים לשני חזקה נאמן דמה לי לשקר שיכל לומר לקחתיה ממך, א&quot;ל אביי מה לי לשקר במקום עדים לא אמרנין (לקמן לג: רב חסדא כרבה ורבא כאביי).<p dir=""rtl"">חזר ואמר הין של אבותיך וקניתי ממך ומה שאמרתי של אבותי כוונתי דסמיך עלי כדאבהתי - עולא אמר טוען וחוזר וטוען ונהרדעי אמרי אינו חוזר וטוען, אמר אמימר אף שאני מדהרדעא סובר אני דחוזר וטוען וכן הלכה.</p><p dir=""rtl"">אם בתחילה אמר של אבותי ולא של אבותיך - ודאי שאינו יכול לטעון דסמיך עלי כדאבהתי. אם בב&quot;ד לא טען כן ורק אחרי שיצאו חזר וטען - אינו חוזר וטוען, שאדם אחר לימד אותו לטעון כך. אם חוזר וטוען של אבותי שלקחו מאבותיך - לכו&quot;ע חוזר וטוען. אף אם מחוץ לב&quot;ד לא טען כשהגיע לב&quot;ד טען - חוזר וטוען דעביד איניש שאינו מגלה טענותיו אלא לב&quot;ד.</p>"	בבא בתרא לא.		ג'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא. 2 זה אומר של אבותי וזה אומר של אבותי, זה הביא עדים גם שזה של אבותיו וגם שאכלה שני חזקה וזה רק שאכלה שני חזקה (אותם שנים), בחזקת מי הקרקע ומדוע?	"רב נחמן אמר אוקי אכילה בהדי אכילה ותעמיד את הקרקע בחזקת אבותיו וכן עשה מעשה, א&quot;ל רבא עדות מוכחשת היא וא&quot;א לסמוך על העדים הללו כלל. <p dir=""rtl"">אליבא דרב חסדא דאמר בעלמא גבי עדות מוכחשת שאינם יוכלים להעיד כל אחת בפני עצמה (ע' שבועות מז:) ודאי כאן הדין כרבא, נחלקו אליבא דרב הונא שאמר שם שיכולים להעיד כל כת בפני עצמה, רב נחמן כעולא ורבא אמר שלא אמר עולא אלא לעדות אחרת אבל לאותה עדות לא אמר.</p>"	בבא בתרא לא.		ג'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא: 2 האם חיישינן לזילותא דבי דינא (ומחזירים את הדין מכח ראיות חדשותנישא ע&quot;פ ב&quot;ד והעלו לכהונה)?	"רבא ואתימא ר' זעירא וכן רב המנונא הוכיחו מר' מנחם בר' יוסי שאמר גבי אשה ששנים אמרו מת בעלה ושנים אמרו שלא מת ונישאת תצא ובכל זאת אם השנים השניים באו אחר שנישאת לא תצא שחישינן לזילותא דבי דינא.<p dir=""rtl"">רב נחמן למסקנא לא חשש לדבריהם דתלא באשלי רברבתי דלא חישינן לזילותא דבי דינא ר' יהודה ר&quot;א ורשב&quot;ג בשם ר&quot;ש בן הסגן שנחלקו גבי ערער לכהונה שהעלו ע&quot;פ אחד והורידו ע&quot;פ שנים ושוב בא עוד אחד להכשירו האם מצטרפים לעדות כמחלוקת ר' נתן וחכמים, אבל אם באו שנים לבסוף לכו&quot;ע מעלים לכהונה ולא חישינן לזילותא דבי דינא.</p>"	בבא בתרא לא:		ג'
